יום שבת, 10 בדצמבר 2011

ונשוי? 29

אל: דנה גלזרמן

מאת: ראובן רימון

נושא: צער העולם

תאריך: 7.1.2000




לא הספיק לי הבילוי שלנו הבוקר באי. רציתי עוד.

שאלת אם אני הייתי רוצה שלאשתי יהיה מאהב, כדי שארגיש יותר טוב עם הרומן שלנו. התשובה, כרגיל, כן ולא. כבר מזמן עלה בדעתי שזה מעין פתרון להתפרפרויות שלי. אם הייתי צריך לפתור חלום שמרכיב בו מצביע לכיוון כזה, הייתי יודע לעשות זאת. אלא שאני בכלל לא מרגיש רע לגבי בפרשה שלנו, לפחות לא באופן מודע. הידידות של הלן עם ג'קי כבר די ותיקה, מעולם לא התנגדתי, ואפילו שמחתי בה, כי למה שרק אני איהנה מחברת אנשים אינטליגנטים? יתכן שמה שנראה לי כרמזים בעת האחרונה הם רק בעיני המתבונן, המנוסה בכגון אלה. בקיצור, לא יודע.

ונדמה לי שהפלתי עליך הבוקר משא כבד מהרגיל למוצאי סוף השבוע. קצת מוזר לדון בזה עם המאהבת. אלא שאת גם חברה שלי. אני שולח לך תרגום שיר של רילקה, "יום סתיו", הוא מבטא לא רע את מצב הרוח הבוקר.

אגב, אהבתי את המשפט של קיפלינג ששלחת לי. המילים הן באמת הסם החזק ביותר של האנושות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה